לרשות המקומית יש שליטה במרחב הציבורי ובמתקנים הציבוריים, לכן היא יכולה לאפשר לתושביה לממש את חופש הביטוי שלהם, או לחילופין להגביל את הזכות הזאת. כך למשל, במקרים רבים עיריות הציגו למארגני הפגנות או מאהלי מחאה תנאים מכבידים לקיום או אסרו על תושבים להשתמש בשטחים ובמתקנים ציבוריים לצורך דיונים בנושאים מעוררי מחלוקת. הצנזורה גולשת גם לרשת: כך למשל, דפי הפייסבוק של ראשי עיריות יכולים לחסום גולשים המביעים עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות העירייה.
חופש הביטוי הוא ערך יסוד בחברה דמוקרטית, ולכן ראוי שהעירייה תשמור על המרחב הציבורי כבמה להחלפת מסרים ותימנע מהצבת דרישות שיסכלו את זכות ההפגנה או יהפכו אותה לזכות לעשירים בלבד. את חופש הביטוי יש להגביל רק במקרים ברורים של הסתה לגזענות או לאלימות.
